ביאור:בראשית לב כו
בראשית לב כו: "וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לב כו.
וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב
[עריכה]יעקב נאבק עם איש, ככתוב: "ויֵַּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" (ביאור:בראשית לב כה).
האיש הזה הוא מלאך אדוני כי:
- האיש ידע ששמו של יעקב ישונה לישראל, "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל" (ביאור:בראשית לב כט).
- האיש סרב לתת את שמו: "לָמָּה זֶהּ תִּשְׁאַל לִשְׁמִי", כשם שאלוהים סרב לתת את שמו למשה, ובסוף המציא בשבילו שם: "ויַֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה: אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה" (שמות ג יד) - במילים אחרות - אני לא אתן לך את שמי.
מי תקע למי?
[עריכה]המלאך ראה "כִּי לֹא יָכֹל לוֹ", הן אלוהים לבטח אסר עליו להרוג או אפילו לנצח את יעקב ולהוריד לו את הבטחון העצמי בכניסה לכנען ולפני המלחמה עם עשו.
לכן המלאך החזיק את יעקב. אולם באותו זמן יעקב החזיק את המלאך, הן המלאך בקש: "שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר", ויעקב עונה "לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי" (ביאור:בראשית לב כז).
סביר שהאיש היה מלאך אלוהים והיה בקלות יכול לנצח, אבל תפקידו לא היה לנצח את יעקב.
וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב
[עריכה]איפה נמצאת "כַּף יֶרֶךְ" ?
אנו מוצאים את המילה במקומות הבאים:
- "גִּיד הַנָּשֶׁה, אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ" (ביאור:בראשית לב לג).
- "כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה, יֹצְאֵי יְרֵכוֹ" (ביאור:בראשית מו כו).
- "שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד ואֱֶמֶת" (ביאור:בראשית מז כט).
- "שִׂים נָא יָדְךָ, תַּחַת יְרֵכִי וְאַשְׁבִּיעֲךָ" (ביאור:בראשית כד ג)
- "ויַַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ" (שופטים טו ח).
מסקנה
- השוק הוא חלקה התחתון של הרגל, מן הברך עד לקרסול (ויקימילון). לכן הירך חייב להיות החלק העליון של הרגל לפי סיפור שמשון. בנוסף, החלק העליון של הרגל המחובר לאגן וזה יותר מתאים לרמוז שילדים הם יוצאי ירכו, מעל ברכיו, ששם האב קיבל את ילדיו או החזיק בהם.
- בויקיפדיה גיד הנשה מוגדר: "נהוג לזהות כיום מבחינה אנטומית את גיד הנשה עם עצב השת היוצא לירך מהאגן דרך נקב השת הגדול של עצם השת ומעצבב חלק ניכר של הגפים התחתונות" ושם נפגע יעקב בכף הירך.
- גם מקום הנחת היד בשבועה מתאים יותר לחלק העליון של הרגל.
כלומר הירך הוא החלק העליון של הרגל ו'כף הירך' היא החלק הנמוך של הירך המחובר לברך. "ויִַּגַּע [המלאך] בְּכַף יְרֵכוֹ [שלו] ותֵַּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב" - כלומר, המלאך הצמיד את ירכו שלו לכף ירכו של יעקב כלפי הקרקע. אולם בצורה זו המלאך עצמו היה חופשי לקום וללכת. אפשרות אחרת שכף ירכו של המלאך הצטלבה עם כף ירך יעקב. כך המלאך ויעקב נעלו אחד את השני וכל אחד מהם לא היה יכול להשתחרר.
במצב זה המלאך היה במצב של שבועה או ברכה ויעקב ניצל את ההזדמנות, אולם בכל זאת כתוצאה מהנעילה הממושכת הזאת, של מספר שעות עד ש"עָלָה הַשָּׁחַר" (ביאור:בראשית לב כז), יעקב נפגע ברגלו והוא "וְהואּ צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ" (ביאור:בראשית לב לב).